טריאתלון נשים 2009

הוספת הערה

הערה מ- מור בתאריך: יולי 10, 2009 בשעה: 10:36am

אפרת, עכשיו ראיתי את מה שכתבת!
יופי לשמוע שלקחת את השבוע הזה בקלות, ממש שמחה לשמוע!
איך את עכשיו?
(מוזמנת להמשיך ולשתף בפורום החדש)

הערה מ- מור בתאריך: יולי 10, 2009 בשעה: 10:34am

לא הצליח הקישור, הנה שוב:
http://www.tapuz.co.il/forums2008/forumPage.aspx?forumId=2139

הערה מ- מור בתאריך: יולי 10, 2009 בשעה: 10:33am

חדש, חדש, רק אתמול נולד!

סוזי ואני הבטחנו לכן אחרי טריאתלון נשים שאנחנו עובדות על יוזמה חדשה, שתאפשר לנו לשמור על קשר רציף, ולארגן עוד פעילויות, אירוחים ועוד מעבר לטריאתלון נשים.
ואכן בחודש האחרון פעלנו נמרצות להקמה של פורום חדש: פורום נשים בספורטהפורום נועד להוות מקום מפגש ושיתוף לכולנו: חדשות, ותיקות ואלו שבדרך... כל מי שבחרה ללכת בדרך הזו, לאמץ את אורח החיים הזה, עם כל הקשיים המיוחדים שיש לנו כנשים.

נשתדל גם לארח באופן קבוע אנשי מקצוע מתחומים שונים, שיענו על שאלות, ויספקו לכולנו אינפורמציה שימושית ומועילה. אתן מוזמנות להכנס לפורום, לשאול שאלות, לענות, לשתף ולהציע הצעות.

נשמח לראות אתכן שם איתנו!

הערה מ- אפרת (לבנה) רמתי בתאריך: יולי 2, 2009 בשעה: 10:56am

הקטע של ההתאוששות של הגוף הוא אכן מאוד מבלבל. הגוף כאילו בסיידר אבל כל מאמץ קטן גורם לי להרגיש את השרירים באופן לא פרופורציוני בכלל. בשלישי בערב עליתי על אופני השטח שלי לאיזה שעה וחצי לא מאוד אינטנסיביות, ועד עכשיו גם הזרועות של כאובות וגם השוקיים. אותה תופעה ראיתי גם אחרי הטריאטלון נשים. הגוף מרגיש נורא חזק תוך כדי פעילות אבל האימפקט על השרירים - מתמשך.

הפעם אני לוקחת את השבוע הזה מאוד מאוד בקלות. ואולי גם את השבוע הבא.

 מור, אני מקבלת את הפרספקטיבה שלך שספטמבר זה בכלל לא הרבה זמן, ומסמנת את טריאטלון קיסריה בתור המטרה הקרובה הבאה שלי,

התיכנון שלי להכניס את הריצה לשידרה של האימונים שלי גם כי זה תחום חלש יחסית אצלי וגם כי ההשפעה שלה על שאר האלמנטים מאוד חזקה. מעבר לכך אני מתכננת אימון שחיה שבועי של 45 דקות עד שעה ואימון אופנים של שעה עד שעתיים. כביש או שטח - מה שיתאים לי לנפש ויתאים לבן זוגי ששהוא רוכב שטח.

המטרה שלי בריצה היא לשפר את מהירות הריצה שלי ל 10 קמ ולהגיע לאיזור נוחות במרחק של חצי מרתון.

ואללה. כשזה כתוב זה נשמע כמו תוכנית. יותר מכשמגלגלת את זה בראש שלי :-)

הערה מ- hilla gershon admati בתאריך: יוני 29, 2009 בשעה: 10:12pm

girl : i am "running" all the way whit you to the next tri
what about that???

הערה מ- מור בתאריך: יוני 29, 2009 בשעה: 9:55pm

הילה!
פספסתי את ההודעה שלך למטה, אבל אני אגיד לך שוב כאן: מ ד ה י מ ה !
לא האמנתי כשראיתי אותך ככה אחרי הסיום (בככה אני מתכוונת "נושמת"), איזה קפיצה ענקית שעשית עם הריצה!
אז עכשיו, קדימה, ספרי, איזה הפתעות???
כל הכבוד!
חיבוק,
מור

הערה מ- מור בתאריך: יוני 29, 2009 בשעה: 9:52pm

אפרת יקירתי,
איזה כיף שאת משתפת ככה, ההתלהבות שלך מדבקת!

מה שעשית עד עכשיו היה מדהים! טריאתלון ראשון בחייך בתחילת יוני, וכבר בסוף יוני – אולימפי ראשון! זה קצב מטורף...

טריאתלון קיסריה בספטמבר – זה בכלל לא הרבה זמן! קחי בחשבון שהחל מספטמבר יש רצף ארועים כיפיים: טריאתלון קיסריה, שדות ים, אשדוד וגולת הכותרת – אילת! ועוד לא דיברנו על עונת המרוצים שנפתחת (אגב ריצה כנושא הבא באג'נדה), ואת מרוץ הנשים בראש העין. שווה לתת לגוף שלך התאוששות טובה לקראת החצי השני של עונת הטריאתלון (כך עושים ברוב קבוצות הטריאתלון)

הדבר החשוב בעיני (ואת כבר גילית והבנת את זה בעצמך) הוא לתת לעצמך זמן להתאושש כמו שצריך. אולימפי ראשון הוא משהו שהגוף צריך להתאושש ממנו, והתחושה הראשונית יכולה להטעות (לצערי אני מדברת מנסיון כואב)

בנוסף, כאמא ואשת קריירה אני לא יכולה שלא להזדהות עם ההעדפה של אימונים לבד. זה קשה, מאוד קשה לפעמים, אבל אפשרי.

אצלי למשל, זה אימונים מאוד מוקדם בבוקר, לרוב לבד, וחזרה הביתה בזמן על מנת להעיר את הילדים ולשלוח לבית הספר. שבת בבוקר, אני מנצלת את העובדה שהמשפחה שלי ישנה עד מאוחר, ונהנית מרכיבת שבת "אמיתית" עם חברים לקבוצה. אחרות מגלות שיותר נוח להן עם אימוני ערב, או אפילו אימונים מאוחרים אחרי שהילדים הולכים לישון.

לוקח הרבה ניסוי וטעייה, אבל בסוף תמצאי את הדרך שלך, את שביל הזהב, שיאפשר לך לשלב הכל. וכשזה מצליח – זה מדהים!

ספרי לנו מה עובד בשבילך כשתגלי...

ואגב, אהבתי מאוד את משפט הסיכום שלך: "ים של אפשרויות טובות" – ככה בדיוק אני מרגישה :-)

חיבוק,
מור

הערה מ- אפרת (לבנה) רמתי בתאריך: יוני 29, 2009 בשעה: 3:19pm

מור יקירתי, תודה על הפירגון!!! וההשקעה בטיפים מהסוגים השונים.

ועכשיו, אחרי שהגוף שלי מראה סימני התאוששות, אני מוצאת את עצמי שואלת מה הלאה? ורוצה לשתף אתכן בהגיגים שלי.

מצד האירועים, אבן הדרך הברורה הבאה בשבילי היא טריאטלון קיסריה בתחילת ספטמבר. זה עוד המממוווןןןן זמן :-) מצד שני זה אני יכולה לראות את היתרון בחודשיים של אימוני ריצה וזמן לגמוע קילומטרז באופניים.

אי שם באמצע ממוקם טריאטלון המכביה. משוםמה נראה לי אירוע קצת שונה - ממוקם לו שמה בטבריה באמצע הקייץ. אני חושבת על הזמן שאני משקיעה בהכנות לתחרות ספציפית, מנוחה, לפני ואחרי. ולכן ממשיכה לבחון את התחרות הזו בלי לקבל החלטה.

מבחינת אימונים, השילוב של לוח הזמנים הבלתי אפשרי שלי, ההפתעות שהקריירה והילדים מזמנים לי, והאופי האינדיבידואליסטי שלי, גורמים לי להעדיף להתאמן לבדי לפי תוכנית כללית ולקבל הדרכה פרטנית בנושאים ספציפיים. כשהריצה היא הנושא הבא באגנדה. כי כשאני רצה אני מרגישה שחייבת להיות דרך יותר אלגנטית ובטח קצת יותר מהירה לעשות את זה.

בכל מקרה זה ים של אפשרויות טובות.

הערה מ- Susie Dvoskin בתאריך: יוני 28, 2009 בשעה: 11:26pm

הילה!
כל הכבוד ועוד חיבוקים וחלומות פז על הנצחון האישי שלך!!
סוזי :-)

הערה מ- hilla gershon admati בתאריך: יוני 28, 2009 בשעה: 10:38pm

תריאטלון תא {השני שלי}התחיל בנשיקה וחיבוק ענק מסוזי ואחר כך מכול חברותי אין אין עליכן ואתן יודעות מי אתן נכון...
לא נכנעתי לים הסוער כמובן שרכבתי באושר.
רצתי פעם שנייה בחיי 5 קמ בשנטי בנטי !
סיימתי עם רצון וכוח לעוד ובסיום בלי בושה
קיטרתי בצחוק למור יקירתי שהביאה אותי עד הלום-הפתעות בהמשך.

• ‹ Previous
• 1
• 2
• 3
• …
• 19
• הבא >
• דף