הדף של אברום

ההתכנסות על קו הזינוק דומה לעיתים לבית כנסת הומה אדם בימים הנוראים. יש קבועים ויש מזדמנים. אבל כולם כאחד וכאחת מקווים למשהו. מתפללים בסתר הלב לטמיר, לנעלם, שמעבר לכולנו. אולי התפילה לא תועיל אך ודאי לא תזיק. כל אחד ומנהגיו כל אחת ופולחניה. הידוק אחרון, בדיקה ומישוש, נשיקה מופרחת באוויר, חזרה בקול גדול אחר שליח הציבור המזניק אותנו לדרכים, ברכות ואיחולים ובעיקר כוונות הבאות ממעמקים. כל אחד מאיתנו, בדרכו נושא תפילות חרישיות להצלחה ותחנונים: "אל תביאנו לא לידי כשלון ולא לידי ביזיון”. בבקר יום שישי… המשך...

מלחמה. כל כוחותיי ערוכים ומוכנים. חודשים של הכנות באו אל סיומם ואני שוב נערך על הקו. הפעם אני מצויד כהלכה, כל מאגרי מלאים, השעונים מאופסים עם כל הגורמים שסביב. הנעליים שרוכות, הכל משופצר, שום דבר לא מרשרש ולא מידלדל. אני שוב בטוח בעצמי הרי הפקתי את כל הלקחים מכשלונותי הקודמים, התאמתי את תכנית האימונים ליכולות וליעדים. אני מוכן. אבל האמת, אני גם קצת חושש. אני מביט סביב על השכנים והשכנות, אויבים מרים. לזה הפסדתי אז וזו השפילה אותי לא פעם. בפנים אני יודע: יש כאן יותר כאלה שניצחו אותי מכאלה שאני… המשך...