The arrow that hits the bull's-eye is the result of the one hundred previous misses

אהלן עומר,
מקווה שאני באמת עושה את הדבר הנכון -על זה אחראי המאמן התותח ניר יגודה שאוהב להתעלל בי כל יום מחדש :-).

המטרה העיקרית השנה היא טריאתלון אילת,זה בעצם ה A-RACE והמטרת על וסוג של חלום היא להגיע להתחרות בעילית.אבל בשביל זה צריך לשחות טוב ומי שמכיר אותי יודע כמה אני אוהב לשחות :-).
המרוץ חופים היה קצת לא מתוכנן כי אני לא אמור לרוץ את המרחקים האלה אבל נחמד לגוון ואם יש משהו שאני אוהב זה מרוצי אתגר.
חוצמזה עוד חלום ואהבה גדולה זה האיש ברזל (אולי ניתן לראות מהמאמרים :-) ),יום אחד...

התחלתי לרוץ לפני 3 שנים למרחקים של 10 ק"מ,הגעתי למרוץ ריצה הראשון -היה מרוץ חולון 2005 ונדבקתי בחיידק.חצי שנה אח"כ חבר הכיר לי את האופניים ואז בא הרעיון לעשות טריאתלון-משם אולימפי ראשון בעמק הירדן ומאד אני מכור :-).חצי שנה אחרי פגשתי את המאסטר -שזה המאמן ושנתיים מאז אני לוקח את העניין ביותר רצינות והרבה זמן הולך על האימונים אבל כמובן שצריך לשלב עם עבודה ולימודים כי צריך כסף לשידרוגים של האופניים :-) שזו מחלה אחרת קשה לגמרי שאני חולה בה.

יצא לי לפגוש הרבה ספורטאים בכל מיני רמות ודי גיבשתי את הדרך שלי,אני עושה מה שאני עושה כי אני אוהב את זה ,נכון יש הרבה סבל באימונים אבל בסופו של דבר זה כיף,ברגע שאני מאבד את הכיף ואני רואה שאני חוצה את הקו האדום שלי אני מפסיק ללחוץ-אני לא מתייחס כרגע לעובדה שזה יכול לגרום לפציעות.
מאמין בלהקשיב לגוף ולפעמים עדיף לוותר על אימון מסוים שאתה גמור ולנוח במקום לטחון את עצמך ולהרגיש מטומטם ותפוס לכל שאר השבוע,תמיד מזכיר לעצמי את העובדה שפיספוס אימון אחד זה לא מה שישנה סדרי עולם וזה לא מה שהולך להקפיץ את הרמה שלי,בסופו של דבר זה תמיד מה שעשית לאורך תקופה.