לוקחים נשימה ארוכה..יום הזיכרון שלנו
עבר זמן, מאז שכתבתי. , אולי פחדתי לכתוב, להוציא החוצה, לעשות חשבון נפש, איך ממשיכים, איך מתקנים, וממשיכים בלי להרים ידיים, הלאה. אחרי שנתיים עמוסות באימוני ריצה מסיביים, של ריצות ארוכות, מרתונים (3), של השתדלות להיות הכי טוב שאפשר, של רצון טוב להשתפר, של להיות בסדר... של רצון טוב לעשות בשביל האחר, ובמיוחד התחברותי לקבוצת "אתגרים", שמאז גיליתי את החבר'ה הכה מיוחדים הללו, שאין כמותם, הפכו לחבריי לריצה, ...אך יותר מזה הפכו בשבילי למשפחה אחת גדולה ." אחרי הכל, הגוף, גופי שלי, ביקש ממני, "רגע"…See More
