20 שבועות לישראמן – השבוע האבוד

מי שעוקב אחרי הבלוג יגלה שדילגתי על שבוע. אז לא, זה לא החגים ולא היין בארוחות החג, אלא פשוט טעות הנגררת מתחילת התוכנית ומקורה בפרסום ראשוני ששם את התחרות ב-29.1 במקום ב-22.1. מאחר והאקסל המתעד את תוכנית האימונים סופר את הזמנים אחורה מזמן התחרות, כל חישוב השבועות זז. ברגע שהתגלתה הטעות עמדו שתי אפשרויות – הראשונה לנהוג כמנהג הפורומים, ולשלוח הודעה קורעת לב בסגנון "לפי התוכנית נותרו לי 21 שבועות אימונים, בעוד שבפועל נותרו רק 20. מה לעשות? האם דילוג על שבוע לא יפגע בכושר שלי? האם לבקש ממארגני התחרות לדחות אותה בשבוע? או שמע עלי לוותר ולדלג לשנה הבאה?". לחליפין, אפשר היה פשוט לדלג על שבוע ולהמשיך ישירות לשבוע הבא. למרות הפיתוי הגדול לבחור באופציה א, בסופו של דבר נפל הפור על הפתרון המוזר והלא סביר של אופציה ב.

ומאחר שלא נותרה לי אפשרות אלא מלהמשיך באימונים, מצאתי את עצמי בשבוע שובר שיאים חדש, עם לא מעט אימונים עצימים המסתיימים בהבעת כאב המרוחה על הפנים, ושלולית זיעה חלקלקה על הרצפה.

השבוע אופיין לא רק ב-high water mark חדש לכמות השעות השבועיות – 17.5 שעות, אלא נפח גדל של אימונים בסף חומצת חלב. מדובר באימונים המקבילים בעצימות, פחות או יותר, לריצת 10 ק"מ, כאשר לכל אורך האימון כמות חומצת החלב בשרירים הולכת ועולה. המשמעות היא כי ככל שהאימון מתקדם הקושי להמשיך ולהתמיד באותה רמת עצימות עולה, ועימו הכאבים בשרירים המשתתפים באימון.

באופניים, במקביל לעלייה בעצימות ניתן גם דגש להשארות בתנוחת נג"ש גם בזמן תרגילי הסגנון והאימונים העצימים. המשמעות היא עומס נוסף על השרירים שצועקים הצילו, ואנחת רווחה מכל הלב בסיום האינטרוואלים (שהביאה את הבת שלי לרוץ אלי מקצהו השני של הבית ולשאול "אבא, אתה צריך משהו?")

במקביל, סוף החופש הגדול החזיר את שחקני כדור המים לאימונים בשעות הערב בבריכה האולימפית, ודחק אותי חזרה לבריכת 25 המטר הסגורה. בנוסף לחזרה לנזלת ולהתעטשויות בסוף כל אימון, גיליתי כי המהירות שלי עלתה משמעותית בחודשיים האחרונים (עבורי, כשחיין גרוע למהדרין), ולקצב של פחות מ-25 דק"ק. כתוצאה מכך באימונים האחרונים סגרתי מרחק מלא (3.8 ק"מ) ובשבועות הבאים אתחיל להתמקד בסגנון ולא רק במרחקים ושיפור הסבולת.

נקודות האור של השבוע

- לגלות שאני שוחה הרבה יותר מהר מלפני חודשיים, בלי שום ציפייה לשינוי

- השלמת תרגילי סגנון מלאים (isolated leg training, variable gear) בתנוחת נג"ש על גבי האירובאר

- השלמת כל קיטעי הרכיבה בסף חומצת חלב בתנוחת נג"ש. היכולת לדחוף כ-300W לאורך זמן בתנוחת נג"ש היא לא קלה, והפיתוי לעלות לתנוחת רכיבה רגילה גדול

- תוספת משמעותית של זמן וקילומטרים לריצות, כחלק מהסטת הדגש מהרכיבה לכיוון הריצה.

- מפגש של "קומונת יש אומרים" שהביא עשרות רבות של רצות ורצים, שאני מודה ומתוודה שלמעלה משני שלישים לא הכרתי. היה מרשים לראות כיצד גוף וולונטרי שכזה, שקם יש מאין לפני מעט יותר משנה הגיע לכדי מימדים שכאלה.

- החלפת הדעות שלוותה את הבלוג בשבוע שעבר בשוונג ובפייסבוק, בגלוי ובהודעות פרטיות, גילתה לי שלהפתעתי יש יותר מקורא אחד לבלוג הזה. לפחות עכשיו יש מקום אחד פחות שיסתכלו עלי כמשוגע שמדבר לעצמו.

סיכום יומי (תכנון מול ביצוע):

מצטבר שבועי (תכנון מול ביצוע):

והגרפיקה הרגילה: