24 שבועות לישראמן – שיא החום

אם השבוע הקודם הביא עימו סימנים ראשונים לסוף הקיץ, השבוע הזה בא להזכיר שעדיין יש לנו כמה שבועות של קיץ לפנינו, והבהיר את משמעות הביטוי "לפתוח פה לשטן". השבוע הזה שבר את שיאי החום והלחות לקיץ זה, והפך כל ריצה לשכשוך מתמשך בתוך נעלי הריצה שהפכו לבריכות קטנות (ומצחינות). שיאי השיאים נשברו בסוף השבוע, והביאו לכך שאחרי שכבר יצאתי בשבת בבוקר ערוך ומוכן לריצה הארוכה של השבוע עם מנשא המים על הגב, פשוט הסתובבתי אחורה וחזרתי למזגן, על מנת להחליף את אימון הריצה באימון רכיבה על הטריינר במזגן.

השבוע הבא מראה את כל הסימנים של שמירת הטמפרטורות המטורפות, ורחמי לכל רצי מרתוני הסתיו שמוצאים את עצמם בשיא האימונים ממש בשבועות אלה. אני בספק גדול אם הייתי מוצא בי את הכוח לעבור את האימונים הארוכים בתנאים הנוכחיים.

נקודות האור של השבוע

- ביום רביעי שיניתי מהרגלי ונסעתי לרוץ בת"א עם חברה יקרה שיוצאת לה לבלות בסין וחבר נוסף. למרות החום, הלחות והסירחון הנורא של ת"א, היה נחמד לרוץ ולקשקש כל הדרך, ולהיזכר איך זה לרוץ עם משהו פרט לשעון.

- סוף השבוע חצי מרתון פארק הירקון – יש למה לחכות!

סיכום יומי (תכנון מול ביצוע):

מצטבר שבועי (תכנון מול ביצוע):

והגרפיקה הרגילה: