6 שבועות לישראמן – ימים קצרים ארוכים

השבוע היה עוד שבוע ארוך ולא קל של תקופת הבנייה, בליווי אירועי היומיום לא נשאר זמן לנשום.

יותר מכל ייצג את השבוע סוף השבוע: ביום שישי אימון סנדוויץ' (ריצה-אופניים-ריצה) – מלווה את הילדות לבית הספר לבוש כבר בבגדי הריצה, ממשיך ישר לתוך השדות שעדיין מלאים מלכודות בוץ לחלק הראשון של הריצה, מסיים אותו בבית לאימון של 50 דקות על הטריינר, ובמהירות לחלק השני של הריצה, אותו אני מסיים בשער בית הספר עם הצלצול לאסוף את הילדה, ללא זמן לבצע אפילו מתיחות.

בשבת אימון רכיבה של 5 ורבע שעות, ולאחריו ריצה של עוד 50 דקות. מעט לפני שבע (משאיר שעה של אור למסוממים והשיכורים לחזור הביתה מבלי לקחת אותי עימם) אני בחוץ בדרכי לפגוש את נסי. רוחות דרומיות ערות וקרירות מלוות אותי כל הדרך, ובשלב מסוים ואחרי טעות קלה בדרך ברור לי שלנסי כבר לא אגיע היום, ולכן מחליט לסיים ביער הנשיא ומשם לפנות חזרה. בסיום החלפת בגדים מהירה ... והבוקר מסתיים אחה"צ.

את הרכיבה הארוכה והמעט מייגעת (המוח מתייבש לגמרי אחרי כל כך הרבה שעות על האוכף) הפרה הפסקה מאולצת אחת בעקבות פנצ'ר מעט לפני אלעד. בזמן התיקון קיבלתי 10 שאלות/הצעות עזרה כולל של רכב מלווה של קבוצה שרכבה על הכביש – ותודה לכולם – אני בסדר :-). מייד כאשר אני מסיים את התיקון ומנסה להתרגל לתחושה של גלגל בלחץ אוויר תת-אופטימאלי עוקף אותי בחור חביב בתלבושת רדיושק שחורה מכף רגל ועד ראש ומס' 28 מתנוסס בגאווה על גבו. ומאותו רגע הוא בוחן במרץ האם אני מתכנן לעקוף אותו, תוך שהמבט שהוא נועץ בי שם את "המבט" המפורסם של ארמסטרונג בכיס הקטן. בעלייה לצומת רנתיס הבחור בורח 50 מטר קדימה בעוד אני ממשיך ותוהה האם לחץ האוויר המציק בגלגל האחורי יספיק להגיע לנסי וחזרה מבלי לקבל פנצ'ר נוסף. בסופו של יום הבחור פונה לבית אריה וזוכה בנקודה על עקיפה מוצלחת (אם כי איטית משהו ;-)).

נקודות האור של השבוע

-          שבוע ארוך ולא קל שהושלם לפי התוכנית.

סיכום יומי (תכנון מול ביצוע):