רשת חברתית לאוהבי ספורט וסגנון חיים
המסע הגדול – חלק כ'- עכו עירי האהובה – דבר דבור על אופניו
הרכיבה צפונה מישורית, מתונה וסולידית באופן יחסי, מעט מונוטונית אפילו.
ככל שמצפינים ומתרחקים מהמרכז הנופים משתנים והאווירה שונה ורגועה יותר. כשאני חולף על פני עכו אני חש שזהו, או-טו-טו אני מגיע.
עכו, עיר נמל מקדמא דנא. כל אבן אוצרת בחובה סיפור בן אלפי שנים.
עכו, עירם של עולי הגרדום. העיר שהביסה את בונפרטה הבלתי מנוצח ושילחה אותו אחר כבוד, בחזרה אל מחוזות רגלי הצפרדעים.
עכו, העיר שאני כה אוהב. עכו מזכירה לי כמה טוב בבית - ברעננה.
מפעם לפעם במסגרת משלח ידי, אני פוקד את העיר ומבקר בהיכל המשפט הקטן, האינטימי והחמים.
כל אימת שאני ממתין לדיון בענייני, אני עוקב בעיון אחר הדיונים המתנהלים.
עכו משמשת מושא לקנאה, ומופת לדו קיום בשלום.
צעירה יהודיה, בלונדינית מרהיבה ביופייה, עולה חדשה מחבר העמים, אשר בעלה, ערבי מקומי, פוצץ אותה ממכות, מתייצבת ומפצירה בכבוד השופט להורות על חזרתו הביתה ומבטיחה שהוא לא יעשה לה את זה יותר.
אני יודע מה אתם חושבים... אל דאגה, הסירו חשש מליבכם, אין כאן לא אפליה ולא ריח של אפליה.
מיד אחרי כן דנים בעניינה של צעירה יהודיה, בלונדינית מרהיבה ביופייה, עולה חדשה מחבר העמים, אשר בעלה, יהודי מקומי, פוצץ אותה ממכות, מתייצבת ומפצירה בשופט להורות על חזרתו הביתה ומבטיחה שהוא לא יעשה לה את זה יותר.
ולקינוח, גבר ערבי, מרהיב ביופיו, שהפליק לאשתו הערבייה, מכוערת כמו הלילה, פוצץ אותה ממכות יחד עם ההורים שלה ושאר החמולה.
אני יודע. מהניסוח לא ברור לכם אם הגבר פוצץ ממכות את אשתו וכן את ההורים והחמולה, או שמא החמולה וההורים סייעו בידי הבעל לנפח את האשה. גם אני לא בדיוק פיצחתי את הסוגיה. בסופו של יום הגיעו כולם בצוותא אל היכל המשפט, חמולה אחת גדולה, שמחה ומאושרת והבטיחו בצוותא חדא לוודא שזה לא יקרה שוב, לפחות לא עד לפעם הבאה.
לקראת סוף יום הדיונים ותוך שאני אורז את פקלאותי ומתכונן להיפרד מכס המשפט, הובא בפני הכס הנכבד עצור. גבר ערבי בגיל העמידה, גבוה, רחב כתפיים, חסון ובריא גוף, יליד אחד מכפרי הסביבה. האיש, כך התברר, שוהה מזה שנים באוסטרליה, הגיע לביקור משפחתי קצר בארץ הקודש ומעוניין לשוב בסיומו אל ארץ המרחבים האין סופיים, מולדת הקנגרוס והבושמנים. רק מה? אין מאפשרים בידו. האיש עצור בעוון תקיפה ואין מניחים לו לחזור הביתה. אולם המשפט מלא מפה לפה בקרובי משפחה אשר באו לעודד את רוחו השבורה והרצוצה ולשכנע את כבוד השופט לאפשר לאיש לשוב הביתה. האחווה המשפחתית מרגשת ומחממת את הלב, במיוחד נוכח העובדה כי האיש (שעצור על תקיפה), תקף, בעצם, אותם. מתברר שהאוסטרלי המקומי הכניס לאביו, באבי אביו. אחר כך קינח מעט באחים ובדודים.
משכלו כל הקיצים ונדמה היה שדבר לא יעזור ואפסה כל תקווה, קם האיש ממקומו, חיווה בידו לחמולה להתיישב במקומם, היסה את בא כוחו, ביקש את רשות הדיבור, הזדקף ושטח את סיפורו, קורות חייו ומצבו הקיומי הנוכחי, תוך שהוא מסיים במשפט מחץ, שהותיר אותי נפעם ונרגש ואת כבוד השופט משתאה.
בחרתי לחלוק עמכם את החוויה ואני מביא בפניכם את הדברים כהווייתם, דבר דבור על אופניו: "כבוד בית המשפט" פנה האיש ברגש "אני, אמא שלי אשה חולה מאוד... מצב לא טוב בכלל... אפילו קשה... קשה מאד אפילו... אמא שלי ...איך אומרים? היא על הקבר... כן, על הקבר ממש...רק עושה ככה, ככה ו... הופ, נופלת לתוך החור..."
Views: 5
הוספת הערה
© 2012 Created by Nir.
| הקמה ייעוץ ותפעול על ידי ר.ב.ד אינטראקטיב | דווחו על בעיה | Terms of Service
כדי להוסיף הערות עליך להיות חבר ב-שוונגנט!
Join שוונגנט