רשת חברתית לאוהבי ספורט וסגנון חיים
המסע הגדול – חלק כ"א - "כזה ילד מעצבן"
בטרם, נצא מהמים הטריטוריאליים של העיר, ונדהר צפונה אל עבר ראש הנקרה, אני חייב לשתף אתכם באפיזודה מקומית נוספת.
באחד מימות הסתיו הגיע אלי מכר וותיק וסיפר לי שהבן שלו, חייל משוחרר, עסוק בחיפוש.
"מה הוא מחפש" התעניינתי.
"צרות"
"ו...?".
"ו... הוא מצליח, הוא מוצא אותן".
מסתבר גם שיש היזון חוזר בעולם וכשהבחור לא מחפש צרות ולא מוצא אותן, הן, כלומר הצרות, מוצאות אותו.
בקיצור, הבחור עצר טרמפ בדרך צפונה עם עוד כמה חבר'ה. בהמשך הצטרפו עוד חבר'ה שעצרו טרמפ ובסוף סמוך לעכו עצר אותם רכב משטרה. באחד התיקים מצאו קצת חשיש. לא הרבה, רק משהו כמו שלושה קילו. מכובד, צנוע ולא מנקר עיניים. איך אומרים? שיהיה מספיק לכולם.
המדינה ניפקה לחבר'ה עורך דין בצוותא. לא סתם בצוותא – בחינם. עורך דין ובחינם מהסנגוריה הציבורית, וזה הציע להם להודות.
הבחור שלי טוען שהוא לא מי-יודע-מה רצה להודות, כי הוא לא היה קשור לסיפור, אבל עורך הדין הסביר לו שככה הכי טוב.
הבחור סירב והתחיל לעורר מהומות, אז הוציאו אותו מהאולם. בסופו של דבר עורך הדין סגר הסדר טיעון והודה בשם כולם.
אחר כך ביקש הבחור לחזור בו מההודאה, אבל אף אחד כבר לא הקשיב.
"ומה עכשיו?" שאלתי.
"עכשיו יש בלאגן" הסביר לי "דיברו על עבודות שירות".
"נו?"
"בינתיים הוא החליט לעמוד על שלו, הסתבך עם עורך הדין, הסתבך עם המשטרה, הסתבך עם השופט ועם קצין המבחן. קצין המבחן קבע שהבחור לא מתאים לעבודות שירות, אז הוא הולך לכלא".
"תבקשו דחייה וחוות דעת נוספת" הצעתי.
"אי אפשר" הסביר לי "השופט לא מוכן ועורך הדין אומר שזה מצב אבוד. הוא הולך לכלא בטוח".
התקשרתי אל עורך הדין, התברר שהוא באמת מהסנגוריה הציבורית. "אין מה לעשות" טען "אין קצה קצהו של סיכוי וחבל על הזמן, מה שלא תעשה ומה שלא תטען הבחור הולך לבית הסוהר".
"שמעת?" שאל האבא.
"שמעתי".
"אז מה?"
"אין דבר כזה שאין מה לעשות" שטחתי את משנתי "לא מבטיח, אבל שווה ניסיון".
באופן אישי אני מצדד באמרת חז"ל – "אסיא דמגנא – מגנא שווי" – רופא חינם, שווה חינם. כמה ששילמו לעו"ד בחינם מהסנגוריה הציבורית, זה מה שזה שווה.
"אתה מוטרד ממה שעורך הדין אמר?" שאל האבא.
"לא, אם זה נסתדר".
"אז מה כן מטריד אותך" תהה נוכח מבטי המוטרד.
"שזה בעכו" הבהרתי "הדיון מחר קבוע בעכו".
למחרת הגענו, אחר כבוד, לעכו. אל בית המשפט הנכבד.
"אני רואה שיש עורך דין חדש" שמח השופט.
"כן" הסכמתי עם האבחנה ואיתו ושמחנו בצוותא. בתום השמחה ביקשתי דחייה קצרה וחוות דעת נוספת של הממונה על עבודות השירות.
"תשמע" הסביר לי השופט "מה שלא יהיה, אני לא מתכוון לדחות את הדיון, אבל אתה" הסכים כבודו לבוא לקראתי לפנים משורת הדין "יכול לטעון לפרוטוקול כמה שאתה רק רוצה".
"תודה" שיבחתי את פתיחתו.
אחרי 35 דקות של טיעון מנומק, מלא פאתוס ובעיקר אין סופי, קטע אותי כבודו. "בסדר, בסדר" הפטיר בעייפות "אני דוחה את הדיון ושולח לחוות דעת של הממונה. נראה מה יהיה...".
סוף דבר הכל נשמע. בהכוונה נכונה הגיעה חוו"ד חיובית, והבחור קיבל ארבעה חודשים עבודות שירות בסך הכל.
"נו? מה אתה אומר" שאלתי את האב הגאה.
"כזה ילד מעצבן" השיב מניה וביה "כבר היה יותר טוב שהיה הולך לכלא...".
Views: 1
הוספת הערה
© 2012 Created by Nir.
| הקמה ייעוץ ותפעול על ידי ר.ב.ד אינטראקטיב | דווחו על בעיה | Terms of Service
כדי להוסיף הערות עליך להיות חבר ב-שוונגנט!
Join שוונגנט