רשת חברתית לאוהבי ספורט וסגנון חיים
המסע הגדול - חלק טו' - בגלשן אין פנצ'ר
המטרה המוצהרת להיום: ראש הנקרה.
הדרך צפונה עוברת בקלות יחסית. מישור, תנאי דרך סבירים ומזג אויר נעים.
נתניה, חדרה, קיסריה, בית אורן, מבואות הכרמל ו... חיפה.
בכניסה לעיר אשר יגורתי בא - פנצ'ר. הפנצ'ר הינו האויב מס' אחת של הרוכב. זאת כמובן לבד מנהגי מכוניות, מצב הכבישים בארץ, כתמי שמן, מים, תלוליות חול, תפזורת גללים ריחנית ושאר מרעין בישין שאף הם בבחינת אויבו המושבע מספר אחת של הרוכב.
אני באופן אישי לא מי-יודע-מה מסמפט פנצ'רים, במיוחד לא באופני כביש. כפי שאמר אותו איש רוח: הפנצ'ר מוציא לך את כל האוויר.
באופני שטח מקדימים תרופה למכה ובטרם היציאה לדרך מחדירים בפנימית חומר נגד פנצ'רים, גִ'יפָה בשפה מקצועית. יוצאים לרכיבה מאתגרת בשטח, בין דרדרים, קוצים ושאר מזיקים וסומכים על הג'יפה. מדוושים בשמחה, מקפצים בהנאה צרופה ומיד מששמים לב כי קרה דבר, עוצרים, מנפחים, מסובבים, ממתינים שניות מספר שהג'יפה תאטום את הנקר ו... ממשיכים. גם אם זה לא עובד (ולא תמיד זה עובד), זה לא סוף העולם. בשני רגעים מחליפים פנימית מנפחים ו... הופ לדרך.
באופני כביש הסיפור יותר מורכב, לא היסטרי, אבל יותר מורכב. דווקא הגלגלים הדקים האלה של הכלום וחצי דורשים התעסקות סיזיפית ומעצבנת. בלחצים המטורפים של אופני הכביש אין לג'יפה מקום, אז אין ג'יפה ואין כלום, חור זה חור ופנצ'ר זה פנצ'ר.
לצורך ההשוואה - ברוב המכוניות הפרטיות ממלאים 32 PSI, באופני הרים מנפחים בממוצע בין 35 ל-45 ורק בצמיגים הדקיקים האלה, שלא עושים רושם על אף אחד, דוחסים בלהט לחץ בלתי נתפס (שבין 110 ל-150 PSI), שהיה מפוצץ לכם את הטָיֶיר באוטו לכל הרוחות.
קודם היציאה לדרך מנפחים במשאבת רגל גדולה עם מד לחץ, אבל זה לשימוש ביתי. אף אחד לא יסחוב כזאת מפלצת לרכיבה. משכך, מתקינים על השלדה משאבונת לשעת חירום – שנותנת לך אוויר – עד שתגיע לחוף מבטחים.
בקיצור, איך שאני בא בגאון בשערי עיר המפרץ אני חש בקפצוצים משונים באחוריי.
"פרידל" אני אומר לעצמי "משהו לא בסדר".
עוד אני מתחבט בעניין נפתרה לה הסוגיה והפנצ'ר התגלה במלוא תפארתו.
"לא טוב" אני ממשיך בשיחה עם עצמי " לא טוב, למי יש כח לטפל בשטויות האלה בחום הזה..."
לפתע אני נזכר שלא הרחק מכאן, עניין של כמה רגעים באופניים עם אוויר, יש סניף של רוזן את מינץ. כל אימת שאני חולף על פניו אני מהרהר ביני לבין עצמי כמה טוב שיש לי כאן תחנת רענון. "לך תדע..." אני אומר לעצמי "לך תדע", והנה, זה בא.
אני עוצר בצד ובוחן את התקלה.
הפנצ'ר מתגלה כפנצ'רון די קטן, אני לוקח יוזמה, דוחס אוויר זמני ומצליח לגרור עד לסניף כדי... כדי לגלות שהם בעיקר סניף של גלישת גלים והתחום של האופניים די משני.
לא הרחק, הם מגלים את אזני, יש גם סניף רציני של אופניים אבל זה כבר מוגזם, עד שם לא אצליח לגרור.
"תחשוב על הצד החיובי" מתנדב אחד הגולשים המקומיים לעודד את רוחי.
"וזה?" אני תוהה.
"אם היית קונה גלשן, לא היה לך פנצ'ר...".
Views: 1
הוספת הערה
© 2012 Created by Nir.
| הקמה ייעוץ ותפעול על ידי ר.ב.ד אינטראקטיב | דווחו על בעיה | Terms of Service
כדי להוסיף הערות עליך להיות חבר ב-שוונגנט!
Join שוונגנט