רשת חברתית לאוהבי ספורט וסגנון חיים
המסע הגדול - חלק יד' - סוֹרְפּרַייז – או – פרידל הקדים את זמנו
אבל, זה קורה. בטעות, אבל קורה.
כן, החיים רצופים הפתעות.
נכון, תכננתי, חיכיתי, בניתי ו... ובסוף זה מגיע בהפתעה. אין מה לעשות, החיים רצופים הפתעות, אתן לכם דוגמא.
איך שמגיע החורף, הפתעה, סוֹרְפּרָייז. ובצדק. מה? ביוני יולי, כלום. אוגוסט בטח כלום, שום דבר. בספטמבר בקושי, אולי טיפה שתיים ופתאום זה מגיע וטראח, גשם כזה שחבל על הזמן. מי העלה בדעתו כזה שיטפון אחרי חודשים של כלום אחד ארוך?
לרגל ההפתעה הכל מוצף. הניקוז שהתרגל לקיץ לא עומד בעומס, והרחוב הראשי הופך לנהר סמבטיון.
עירי האהובה הופכת לוונציה של השרון. ואני? אני מדווש על אופני האמפיביות שקוע במים עד... אתם מתארים לכם עד איפה, ומפנטז שאני באיטליה. אחר כך מתפלאים שעוזי כהן ז"ל הציע לפתור את עומס התנועה בעיר באמצעות גונדולות.
וזה לא נגמר, ההפתעה נמשכת. כנראה שמאז רוטנברג, החשמל בארץ קשור למים כי איך שיורדות שתי טיפות מתחילות הפסקות החשמל. בהתחלה הן מגיעות בהפתעה. אחר כך כשמתרגלים הן הופכות "יזומות" - בשל עומס החשמל. מי העלה בדעתו שאחרי החמסינים יגיע גל קור? מי העלה בדעתו שבכזה גל קור ידליקו הילידים המקומיים תנורים?
אך סוף טוב הכל טוב, החורף בא אל קיצו, הקיץ מתדפק בשער ו... טראח, הפסקות חשמל יזומות. כן, יזומות. מי העלה בדעתו דבר שכזה? מי חלם שאחרי גל קור שכזה יגיע עומס חום? מי העלה בדעתו שבכזה עומס חום עם ישראל יפעיל מזגנים? מה? במדבר, ארבעים שנה הלכו החבר'ה בלי וינטלטור ופתאום בוער להם אייר קונדישיונר? מה הם חושבים שבחברת חשמל יושב נביא?
אז זהו, אלמנט ההפתעה הינו דבר סובייקטיבי ואינדיבידואלי לחלוטין. לפני שנים, בעודי מתמחה צעיר ונמרץ בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, התנהל באחד האולמות תיק רצח. בתום ראיות התביעה עלה על דוכן העדים הנאשם עצמו ושטח את סיפורו:
"... ואז לחצתי על ההדק... פתאום היה כזה בּוּם, והוא נפל ... טראח... מה אני אגיד לכם? וואלה? הייתי בשוק...".
לאחר שהרכב השופטים נרגע מפרץ הצחוק הפתאומי, האיש הורשע ונשלח לקלבוש. אדם אחראי לתוצאות המתבקשות של מעשיו.
אדם כן, הרשויות לא.
לקראת סוף השבוע, יצאתי לרכיבת אימונים שגרתית, מהבית ברעננה אל ראש הנקרה.
בעבר הייתי מדווש על אופני ההרים לאורך כביש החוף, חלק נכבד דרך השטח - לאורך חוף הים, חורשות, שמורות טבע ושאר נופים מרגשים.
הפעם רכבתי כבר על אופני הכביש ובחרתי בכביש תל אביב-חיפה הישן – כביש מספר 4.
אותה השעה לא העליתי בדעתי שזה קורה, הרי הכל מתוכנן לעוד שבוע וקצת. הכל סגור פיקס, מתואם עם אהרון מהליווי וצוותי הסיקור מהעיתונות. פרדי מY-NET מעוניין בכתבת הכנה בשבוע הבא ולצורך ליווי היציאה בקול רעש גדול - כתבת וידאו חגיגית ובלעדית.
תשאלו מה חשיבות הכתבה, הסקירה והפרסום? אומר לכם, אני באופן אישי רכיב שולי לחלוטין במשוואה והפרסום כשלעצמו אינו מעלה או מוריד.
אף כי כן, מצאתי עצמי נביא בזעיר אנפין וסיפורי נותן תקווה וחוסן לכאלה ואחרים. הפצת הסיפור יש בה עניין לכשעצמה וערך מוסף.
אז בעוד אני מתכונן וממתין, קיבל המסע שלי חיים משלו ויצא על דעת עצמו אל הדרך. כבר אמרנו, החיים רצופים הפתעות.
מעשה ברבי יונתן אייבשיץ שפגע בו השר והתעניין לאן פניו מועדות.
"אינני יודע" השיב רבי יונתן.
זעם השר על חוצפת היהודי והורה לאסור אותו ולהשליכו לבור.
משנרגע מזעפו זימן אליו את הרב.
"מה הביא אותך לנהוג כך כלפי" ביקש לברר.
"וכי לא אמת דיברתי?" השיב בפשטות "באמת לא ידעתי לאן פני מועדות. הנה סברתי לתומי כי אני בדרכי לבית המדרש, ובסופו של דבר מצאתי עצמי מושלך אל בור האסורים...".
ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, כפי שאמר אותו חכם מאומות העולם, לנון, ג'ון לנון: "החיים הם מה שקורה בשעה שאתה מתכנן תוכניות אחרות..."
Views: 0
הוספת הערה
© 2012 Created by Nir.
| הקמה ייעוץ ותפעול על ידי ר.ב.ד אינטראקטיב | דווחו על בעיה | Terms of Service
כדי להוסיף הערות עליך להיות חבר ב-שוונגנט!
Join שוונגנט