רשת חברתית לאוהבי ספורט וסגנון חיים
המסע הגדול - חלק יג' - דרך הגללים
או-טו-טו אני יוצא למסע הגדול.
הרכיבה בכבישים הראשיים, מהנה עד כמה שתהא, טומנת בחובה סכנה מסוימת. תרגולים קצרים ואימוני רכיבה שגרתיים ניתן לקיים גם בכבישים שוממים קרוב לבית ובשבילי אופניים בסמוך למקום המגורים. כמעט כל גורם שלטוני ורשות מוניציפאלית מבינים כיום את חשיבות הספורט העממי והם מכשירים "שבילי אופניים" לרווחת הציבור ובריאותו. בחלק מהמקרים מדובר בהכשרת נתיב ממש אך במקרים רבים מדובר בסך הכל בסימון נתיב פיקטיבי על גבי המדרכה.
הולכי הרגל מתעלמים במפגיע מהסימון ולך תקיים רכיבה ראויה לשמה בין דרדקים עוללים ויונקים המתרוצצים חופשי בין הרגלים, או ליתר דיוק – בין הגלגלים.
העיריות גם מכשירות שבילי הליכה להולכי רגל. מה פירוש? בפועל די כלום. הולך לו מאן דהוא נמרץ מהעירייה, לאורך המדרכה הקיימת מזה עידן ועידנים, ומסמן על גבי תמרורים כי העירייה הכשירה את המדרכה כמסלול הליכה לרווחת ובריאות התושבים. יופי באמת.
הגדילה לעשות הרשות הסמוכה שסימנה על גבי המדרכה שביל רכיבה מהודר בצבע שמן כחול. רק מה? מתכנן השבילים המדופלם, לעניות דעתי, לא רכב מימיו על אופניים ביום גשום, וכך כל אימת שמטפטפות 3 טיפות גשם, השביל המסומן הופך בן רגע למסלול החלקה מושלם לאופניים והרוכבים מתרסקים בזה אחר זה.
כשאין שעתי פנויה לצאת לרכיבה ארוכה בכבישי ארצנו, אני מוצא את עצמי מדווש בשעות הפנאי הלוך ושוב במסלול האופניים השקט והפסטורלי שהכשירה העירייה, כאן בסמוך. המסלול המרנין עובר לו בתוואי מעורר השראה. מבית החולים השיקומי, דרך בית הקברות אל המתקן לטיהור שופכין.
דרך מקסימה, אני מכנה את התוואי: "שביל הגלגלים". תשאלו מדוע? אומר לכם.
יש שיאמרו כי אין די בהכשרת מסלול, יש צורך גם בתחזוקה שוטפת. אני אינני נמנה על המבקרים. אני, די לי במעט שהעניק לי הריבון ואני שלם ומוקיר תודה לרשות המוניציפאלית על פועלה הרב.
הבוקר יצאתי לרכיבה מהנה במסלול המטופח והפסטורלי.
מה אומר ומה אדבר? חוויה שאין כדוגמתה. אם חשבתם שהרכיבה בשביל העירוני לאופניים משעממת ומשמימה – אתם טועים. מדובר באחת הרכיבות המעניינות, המרתקות והמאתגרות ביותר.
בסמוך לבית העלמין מתחיל האקסטרים. אני מיטלטל ימינה ושמאלה בניסיון לעקוף את שברי הזכוכיות. אין לי אלא להסיק כי הרשות המוניציפאלית סבורה כי מסלול רכיבה לאופניים אינו מושלם בלא מכשלה או שתיים של בקבוקים מרוסקים. מאידך, לא הכל וורוד, השברים נמצאים שם מזה כשלושה - ארבעה שבועות, אט אט אתה מתרגל אליהם והתרגולת מאבדת מערכה.
בהמשך, מגוון האטרקציות הולך ומתעצם. קוצים ודרדרים גדלים פרא וחוסמים כשליש מרוחב המסלול. תוואי זה מספק אפשרות לאימון אפקטיבי במעבר בסלאלום צר - "סינגל" בלעז. בסך הכל זה לא נורא, גם שני שליש מסלול זה משהו, ויותר טוב מכלום.
מיד אחרי איזור הקוצים מתחיל איזור תלוליות העפר. כאן כבר מדובר באקסטרים למתקדמים ברמות גבוהות יותר. די באחת מאותן מלכודות חול כדי לרסק רוכב אופניים בלתי מיומן אל האספלט. אני באופן אישי נחשב כבר לרוכב מיומן לאחר שדהרתי בין התלוליות מזה יותר מחודש. בפניה שמאלה אל עבר המתקן לטיהור שופכין, האקסטרים הולך ומתעצם אף הוא ושטיח ססגוני של זרדים וענפים מאיים על הרוכב בפנצ'ר או לכל הפחות בהחלקה עסיסית.
או אז זה מגיע. בסמוך לחוות הסוסים מגיע הדובדבן של הקצפת – מסלול הגללים. כן, מבחר גללים עסיסיים וריחניים של סוסים. כאן תוך מחשבה מעמיקה על החיבור לטבע, העניק הריבון לאזרח הקטן מתנה גדולה. מסלול של מוצאות סוסים. מבחר גללים טריים, ריחניים ומהבילים של סוסים, סוסות וסייחים, והכל בשפע רב מכל הבא ליד. אתה יכול לבחור, סלאלום אתגרי או מעבר אמיץ דרך הגללים עצמם.
מעת לעת הגללים מתייבשים, אך אל דאגה, לא אלמן ישראל. הטבע מספק לנו סחורה רעננה וטרייה.
זאת רק שאלה של זמן מתי יתרסק לו רוכב מזדמן, נוכח מבחר המכשולים.
באופן כללי, תביעות נזקי גוף אינן תחום ההתמחות העיקרי של משרדי. אף כי כן, נוכח ההתנהלות המופקרת של הרשות המוניציפאלית, אני נכון להציע את שירותי משרדי לרוכב הבא שיתרסק על המסלול, במחיר מבצע.
אני רק מקווה שזה לא יהיה אני.
כבר קבע הלורד דנינג: "אֶה לוֹייר דֶ'ט רֵפְריזֶנְטס הִימְסֶלף, הֶז אֶה פוּל פוֹר אֶה קְלַיינְט" – או בלשון הקודש: "עו"ד שמייצג את עצמו, יש לו טיפש בתור לקוח..."
Views: 1
הוספת הערה
© 2012 Created by Nir.
| הקמה ייעוץ ותפעול על ידי ר.ב.ד אינטראקטיב | דווחו על בעיה | Terms of Service
כדי להוסיף הערות עליך להיות חבר ב-שוונגנט!
Join שוונגנט