רשת חברתית לאוהבי ספורט וסגנון חיים
הרץ הלא ממושמע (המתלהב) במרתון תל-אביב
אתחיל בכך שאני חדש יחסית בחיידק המרתונים וברקורד שלי מרתון אמסטרדם באוקטובר 2008 ובמרתון טבריה 2009 בלבד. באמסטרדם סיימתי ב- 3:36 ובטבריה ב- 3:25,. הפעם הרגשתי שאין לי די זמן להכנה רצינית וכנראה שלא אצליח לשבור שיא אישי אבל לא הייתי מוכן לוותר על החוויה של מרתון בעיר הולדתי, תל-אביב.
במרתון הזה לא היו פרפרים והתרגשות כמו שהיו בשני המרתונים הקודמים. אולי אני כבר וותיק ? אז לפי מהלך הריצה, מסתבר שממש לא וותיק ואפרט על כך בהמשך. בוקר הריצה הגיע, אכלתי משהו קל ואסף אותי לתל-אביב צבי בן-שלום, שהכניס אותי למסורת המרתונים.
עם ההגעה לאיזור התחילה ההתרגשות. ההפקה הענקית, הצבעים, הדוכנים, שער הזינוק הענק ובעיקר שער הסיום שמייחלים להגיע אליו. הפגישה עם שי פיפמן המאמן – חבר שכל כך כיף להיות בחברתו. הפעם אמרתי לעצמי, זה יהיה שונה. אני לא אפתח מהר. אסור לי להתלהב. אני מנסה לשכנע את עצמי שאין לי שום רצון לרוץ מהר אלא רק להינות מהעיר ומהאנשים המעודדים. אבל על מי אני בא לעבוד...ברגע שנשמעת יירית הזינוק הכל נשכח.
בזינוק אמיר מלאך שעמד לידי נתקל באחד הרצים, נפל על הכביש ומשקפי השמש שלו עפו לצד השני. ראיתי שאמיר מצליח להתאושש ולקום וקיוויתי שהוא לא נפגע. בסוף הוא עוד מסיים בתוצאה משובחת של 2:57 ומקום 7 כללי, כל הכבוד!
הריצה מתחילה ואני כל הזמן חושב לרוץ יותר לאט אבל לא מצליח. רציתי לרוץ באיזור של 4:50 דק' לקמ' פחות או יותר אבל הגרמין מראה זמנים אחרים לגמרי, מהירים יותר. אני מגיע לשדרות רוטשילד ונהנה מכל רגע. מרגיש רענן ובכלל לא חושב על המרתון, רואה את המובילים חוזרים מולי והנה אני כבר גם חוזר. את 10 הק"מ הראשונים סיימתי ב 45:10. ברור לי שמשהו לא בסדר וכנראה, בהמשך אשלם את המחיר.
אנחנו חוברים לרח' הרברט סמואל, מסיימים את הטיילת ועולים צפונה ללוי אשכול. אני רואה את המובילים ושמח אבל דואג שהקצב מהיר מדי. משום מה, גם הפייסר של ה: 3:15 מאחורי וזה כבר ממש מדאיג. בחזור מתל-ברוך אני פוגש את צבי שאיתו הגעתי והוא אומר שאני בקצב מטורף. אני ממשיף ולא מרגיש קושי. בחצי הדרך הגיע אלי הפייסר של ה 3:15 רן שלון ובדיוק אז הוא מתחלף עם עופר בן-דור השעון מראה 1:37 לא הזמן שתכננתי לחצי. החלטתי לנסות להצטרף לקבוצה של ה- 3:15. הצטערתי שלא רצתי איתם מההתחלה. הצלחתי לשמור איתם עד לק"מ ה-28 ושם הם המשיכו בלעדי. עד הק"מ- 32 אני מרגיש ירידה מסויימת ביכולת אבל ב- 32 בדיוק לפי הספר זה קרה.
שלט ה-32 חלף לידי ואני שואל את עצמי שאלות כמו: למה לא נשארתי בבית? איזה תחביב מוזר יש לי? למה התחלתי כ"כ מהר אם אני בכלל לא רוצה תוצאה ? הרגשתי שאני בלי כח. שאבתי ג'ל ובתחנה של החבר'ה הטובים מאיילות אכלתי עוגת שוקולד. מאוד עזר אבל רק לעוד קילומטר או שניים. אני מתחיל לחשוב איך מסיימים את הריצה הזו ? למזלי בק"מ ה- 38 אני פוגש שני חברים אלדד ורועי שמתחילים לעודד וללוות אותי כמעט עד הסיום.
אנשים מריעים משני הצדדים, הרגליים בקושי סוחבות, רואים את הסוף, יאללה שייגמר כבר. אני נכנס למשפך ומרגיש אושר. אני שומע את הכרוז קורא את השם שלי. זהו סיימתי. 3:23:30
מסקנות מהריצה: עשיתי פוזיטיב ספליט של 9 דק' רצתי מהר מדי את החלק הראשון ובאמצע החלק השני נגמר לי הכח. אני לא יכול לרמות את היכולת האמיתית שלי. כנראה, שאני יכול לעשות תוצאות טובות יותר על ידי ריצה ממושמעת ואיטית יותר בהתחלה. אאלץ להמתין למרתון הבא כדי לגלות
במרתון הזה לא היו פרפרים והתרגשות כמו שהיו בשני המרתונים הקודמים. אולי אני כבר וותיק ? אז לפי מהלך הריצה, מסתבר שממש לא וותיק ואפרט על כך בהמשך. בוקר הריצה הגיע, אכלתי משהו קל ואסף אותי לתל-אביב צבי בן-שלום, שהכניס אותי למסורת המרתונים.
עם ההגעה לאיזור התחילה ההתרגשות. ההפקה הענקית, הצבעים, הדוכנים, שער הזינוק הענק ובעיקר שער הסיום שמייחלים להגיע אליו. הפגישה עם שי פיפמן המאמן – חבר שכל כך כיף להיות בחברתו. הפעם אמרתי לעצמי, זה יהיה שונה. אני לא אפתח מהר. אסור לי להתלהב. אני מנסה לשכנע את עצמי שאין לי שום רצון לרוץ מהר אלא רק להינות מהעיר ומהאנשים המעודדים. אבל על מי אני בא לעבוד...ברגע שנשמעת יירית הזינוק הכל נשכח.
בזינוק אמיר מלאך שעמד לידי נתקל באחד הרצים, נפל על הכביש ומשקפי השמש שלו עפו לצד השני. ראיתי שאמיר מצליח להתאושש ולקום וקיוויתי שהוא לא נפגע. בסוף הוא עוד מסיים בתוצאה משובחת של 2:57 ומקום 7 כללי, כל הכבוד!
הריצה מתחילה ואני כל הזמן חושב לרוץ יותר לאט אבל לא מצליח. רציתי לרוץ באיזור של 4:50 דק' לקמ' פחות או יותר אבל הגרמין מראה זמנים אחרים לגמרי, מהירים יותר. אני מגיע לשדרות רוטשילד ונהנה מכל רגע. מרגיש רענן ובכלל לא חושב על המרתון, רואה את המובילים חוזרים מולי והנה אני כבר גם חוזר. את 10 הק"מ הראשונים סיימתי ב 45:10. ברור לי שמשהו לא בסדר וכנראה, בהמשך אשלם את המחיר.
אנחנו חוברים לרח' הרברט סמואל, מסיימים את הטיילת ועולים צפונה ללוי אשכול. אני רואה את המובילים ושמח אבל דואג שהקצב מהיר מדי. משום מה, גם הפייסר של ה: 3:15 מאחורי וזה כבר ממש מדאיג. בחזור מתל-ברוך אני פוגש את צבי שאיתו הגעתי והוא אומר שאני בקצב מטורף. אני ממשיף ולא מרגיש קושי. בחצי הדרך הגיע אלי הפייסר של ה 3:15 רן שלון ובדיוק אז הוא מתחלף עם עופר בן-דור השעון מראה 1:37 לא הזמן שתכננתי לחצי. החלטתי לנסות להצטרף לקבוצה של ה- 3:15. הצטערתי שלא רצתי איתם מההתחלה. הצלחתי לשמור איתם עד לק"מ ה-28 ושם הם המשיכו בלעדי. עד הק"מ- 32 אני מרגיש ירידה מסויימת ביכולת אבל ב- 32 בדיוק לפי הספר זה קרה.
שלט ה-32 חלף לידי ואני שואל את עצמי שאלות כמו: למה לא נשארתי בבית? איזה תחביב מוזר יש לי? למה התחלתי כ"כ מהר אם אני בכלל לא רוצה תוצאה ? הרגשתי שאני בלי כח. שאבתי ג'ל ובתחנה של החבר'ה הטובים מאיילות אכלתי עוגת שוקולד. מאוד עזר אבל רק לעוד קילומטר או שניים. אני מתחיל לחשוב איך מסיימים את הריצה הזו ? למזלי בק"מ ה- 38 אני פוגש שני חברים אלדד ורועי שמתחילים לעודד וללוות אותי כמעט עד הסיום.
אנשים מריעים משני הצדדים, הרגליים בקושי סוחבות, רואים את הסוף, יאללה שייגמר כבר. אני נכנס למשפך ומרגיש אושר. אני שומע את הכרוז קורא את השם שלי. זהו סיימתי. 3:23:30
מסקנות מהריצה: עשיתי פוזיטיב ספליט של 9 דק' רצתי מהר מדי את החלק הראשון ובאמצע החלק השני נגמר לי הכח. אני לא יכול לרמות את היכולת האמיתית שלי. כנראה, שאני יכול לעשות תוצאות טובות יותר על ידי ריצה ממושמעת ואיטית יותר בהתחלה. אאלץ להמתין למרתון הבא כדי לגלות
הוספת הערה
-
הערה מ- Aviv S בתאריך: מאי 22, 2009 בשעה: 5:09pm -
הי,
שמעתי שנרשמתי לברלין הקרוב.
שיהיה בהצלחה. שים יעד לרדת מ 3:20
אביב
-
הערה מ- Yuval בתאריך: מאי 6, 2009 בשעה: 7:40pm -
בן אדם, אין עליך...מקום 94, 7 חודשים, 3 מרתונים ו-3:23:30 אחד.
כל הכבוד. מה היעד הבא? ובכמה?
keep running - Johnnie Runner
-
הערה מ- Roey Nitzani בתאריך: מאי 5, 2009 בשעה: 11:42pm -
גבר גבר, אין עליך!
נכון, אתה לא ממושמע, אבל סיימת, למרות הקושי. למרות שבארבעה ק"מ האחרונים לא הצלחת להוציא מילה מהפה, סחבת כמו פנתר עד הסוף, וממש לא בקצב הליכה.
אין לי מושג איך אתה שומר ככה על מתח אימונים כזה, אני אחרי טבריה ב"נסיגה" מרשימה ביכולת ועליה משמעותית במשקל (כולל כאבי גב וכיוב')
:)
שא ברכה גבר, במרתון הבא, אני ארוץ איתך קצת יותר מארבעה ק"מ... אולי אפילו שוב 42 :)
רועי
-
הערה מ- אריה רץ בשדות בתאריך: מאי 5, 2009 בשעה: 3:31pm -
רצתי 10 ב- 49:14
בפעם הבאה, יותר מהר !
אריה :-)
-
הערה מ- OmerP בתאריך: מאי 4, 2009 בשעה: 11:41pm -
שי,
אתה עושה עבודה מצויינת ונותן הכול כמו תמיד .
שיהיה בהצלחה בהמשך הדרך ותלווה אותי בריצות יותר קצרות
עומר
-
הערה מ- בני בתאריך: מאי 4, 2009 בשעה: 11:00pm
-
כל הכבוד שי !
-
הערה מ- חבצואל היבוסי בתאריך: מאי 4, 2009 בשעה: 9:39pm
-
לא מבין למה צריך לרוץ אם לא רודף אחריך דוב
-
הערה מ- Zvi Ben-Shalom בתאריך: מאי 4, 2009 בשעה: 9:24pm
-
שי אתה גדול. מקום 94 !! במרתון תל-אביב, אין כמוך.
עוד שיפור קטן ואתה מגרד את האתיופים (ושי פיפמן)
-
הערה מ- tamir kochavi בתאריך: מאי 4, 2009 בשעה: 2:14pm
-
איזה מרתון נפלא ואיזה רצים יפים. אתה הכי יפה מכולם. כל הכבוד וישר כח. חברים מחיל אויר.
-
הערה מ- Rebecca Zauer בתאריך: מאי 4, 2009 בשעה: 11:33am
-
שי,
בהחלט תוצאה מרשימה - כל הכבוד!!!
© 2012 Created by Nir.
| הקמה ייעוץ ותפעול על ידי ר.ב.ד אינטראקטיב | דווחו על בעיה | Terms of Service
כדי להוסיף הערות עליך להיות חבר ב-שוונגנט!
Join שוונגנט