מרתון טבריה 2010 -לראות את טבריה ולמות -שלב ההכנות

רגע לפני -
ינואר 2010 ,היה ברור שארוץ את טבריה ויחד עם זאת הרבה התלבטויות ,כל שנה הסיבוב האין סופי מסביב הכנרת ,ריצת הכביש המייאשת אולי נוותר השנה .החלטתי לעשות מעשה ולרוץ את טבריה ++ ,או במילים אחרות להוסיף קצת קילומטרא'ז לפני או אחרי .
שיתפתי בהתלבטות מספר מעמיתיי חובבי הריצה הארוכה,חלקם חשבו על לרוץ מיד לאחר המרתון -רעיון שפסלתי על הסף כי ידעתי שאחרי אני כבר לא אעשה דבר(חוץ מחומוס ובירה ) ,חלקם הציעו לעשות ריצות ארוכות יום לאחר מכן -דבר שפסלתי הואיל ויש פרנסה ,מה לעשות ביום שישי .
לבסוף בהיוועצות אחרונה עם עצמי החלטתי להגיע לפני המרתון ולרוץ על הבוקר ריצה ארוכה ואז לעשות את המרתון .הסיכון היה גדול ,שנה שעברה רצנו מרתון יום לפני מרתון תל - אביב(לבקשת המשתתפים באירוע הנ"ל אני כותב בלי שמות ) דבר שכמעט השבית אותי במרתון .החלטתי שאני אקח את הסיכון ואעשה את טבריה לאולטרא.
את החדר כבר שכרתי עם שותף וכעת היה צורך להפחית את חרדותיו ואת שלי ,ניסיתי בתחילה להבין האם הוא מתכנן ממש להשקיע במרתון (כדי להוריד את רגשות האשמה במידה ההכנות שלי לפנות בוקר יהרסו לו ) והבנתי שהבחור רציני (מעתה הוא יכונה "השותף " ).
אמרתי לו (וגם לי ) שאני לא אקום ממש מוקדם (הרי ממש מוקדם זה יחסי ) ולא באמת החלטתי כמה ארוץ (זה היה נכון ) והכל שאלה איך אני אקום בבוקר (נכון בהחלט ).שנינו נרגעו ושלום על ישראל.
יום רביעי-
הגעתי לאחר העבודה ,שעות לקח לי למצוא את מלון דונה גרציה (אשמח לשמוע ממי שמודה שהוא טבריני איך מלון דונה גרציה לא ממוקם ברחוב דונה גרציה -אבל זה נושא לפוסט אחר ),הגעתי לאזור חלוקת הערכות ואיזה דודה חביבה איפשרה לי לבחור את חולצת המירוץ שלי,התחלה טובה אמרתי לעצמי (בחרתי בגופיה בצבע בורדו מדהימה ) ולאחר מכן התחלתי להסתובב במיני אקספו של טבריה ,היה שם דוכן זול של נעל ה"בית" שלי-נעלי סולומון ,במחירים שנראים זולים עד שמבינים שהדגמים הם דגמים של שנה שעברה ,היה דוכן עם ביגוד זול של NB ובעיקר פגשתי חברים ונהנתי מהאווירה .את ארוחת הערב ה"פסטוראלית" (אני מקווה שהבנתם את כפל המשמעות ) אכלתי עם חברי "לרוץ עם החברה " מתל אביב ובהחלט הרגשתי מחוזק .רבים ידעו מסביבי על תוכניותי הצנועות בנוגע להגדלת המרחק של המרתון והתחלתי להתלבט עם עצמי אם זה לא הייתה טעות לשתף כה רבים בנושא וליצור ציפיות ..חבר טוב שלי ששמע שאני ארוץ את טבריה באופן מחתרתי ואז אני ארוץ את המרתון הרישמי ,טען שזה מוכיח סופית שאני פולני וישראלי ,למה אתם שואלים ,כי רק ישראלי ירוץ פעמיים על מסלול סגור ומוכן וכך יקבל ריצה בחצי מחיר .מה לעשות אילו האנשים המפוקפקים שאני מסתובב איתם.
בכל מקרה הערב עלה (או ירד ,אני לא זוכר ) ואני הלכתי לחדרי ,החלטתי לישון לפני 22:00 ,שעה לא רגילה במחוזותיי ובבוקר להרגיש את הגוף ולהחליט משם מה הלאה.כיוונתי שעון ל4:30 לקראת יציאה לריצה בחמש.
הצבתי לעצמי מספר יעדים באותו לילה ,לקראת המרתון :
לרוץ לפחות חצי מרתון
ריצה בקצב קל של בין 6-6.5 בפרה מרתון
לסיים את המרתון בפחות מחמש שעות ועדיף בין 4.5 ל4.45 שעות
נכנסתי למיטה ב21:40 והכל היה נראה שהולך כשורה.
הלילה-
אי אפשר להרדם ,פשוט אי אפשר ,הסתובבתי במיטה ולא הצלחתי ,בהתחלה שהשותף הגיע לחדר ונרדם הבנתי שהוא נוחר ולכן מעיר אותי ,אחרי כמה דקות הבנתי שהוא לא נוחר וזה מעיר אותי ? ..הרי זה הזוי ..תחושה של אי שקט מילאה אותי הרי יצאתי למלון כדי שאשן בנחת לפני הריצה ואני לא יכול להרדם ..חשבתי שאולי יש בשמיכות סקביאס וזה מה שלא מאפשר לי לישון ..אבל לצערי לא בכך היה הדבר ...מה הבעיה ...נסיתי להבין מה בבית עוזר לי לישון ..מה קורה לי בלילה רגיל ...טוב ניתוח תהליכי שינה בלילה רגיל עכשיו תחת לחץ..אז מה קורה ..טוב ..האמת שזה קשור לתופעות פסיכולוגיות מורכבות ,הפסיכולוגיה המודרנית מכירה בתופעה של "אילמות סלקטיבית " - מצב בו הילד אינו מדבר עם דמות או דמויות מסביבו עקב קשיים בתקשורת המשפחתית .במגדיר הפסיכאטרי החדש ה- DSM-V אני כותב מונח חדש ששמו הוא "חרשות סלקטיבית " -מונח זה מציין מצב בו אישה לאחר הלידה השנייה מאבדת את יכולתה לשמוע סלקטיבית לתקופת השינה בלילה ,במצב זה ,לא פעולת פח"ע (עוד לא קרה ) פיצוץ גרעיני (עוד לא קרה ) או ילד מתעורר (קורה והרבה פעמים ) לא מעיר את האישה בלילה ..ואז השכינה שרתה אלי ...הבעיה היא בשותף ..הוא לא העיר אותי כדי שאביא לו כרית חימום ..הוא לא ביקש שאכסה אותו ..לא ביקש בקבוק מים קרים ואז רצה מים קרים או חמים יותר ..לא ביקש שאבדוק עם יש מפלצת בארון (למרות שבדקתי ליתר ביטחון ) וגם לא העיר אותי וביקש שאקרא לאימא (תופעת החירשות הסלקטיבית שהוזכרה) ..השותף מכשיל אותי בשקט הרב שיש בחדר..מי היה מאמין שאפול על אדם כזה .. שהתובנה התיישבה לי נרדמתי כמו בול עץ.
בארבע וחצי השעון זימזם אבל זה כבר בפוסט הבא.