וויכוח שלי עם רצועה

אני חייב להתוודות
מעולם לא היה לי ריב עם "רצועה" אפילו לא ויכוח קטן , לא עם הצולבת

לא עם האחורית ובטח לא עם הקדמית
ועם זו שבכתף אני חי ממש, אבל ממש בשלום
אבל אף פעם לא ידעתי שזו שבכף הרגל קיימת . למרות שבדיעבד היא כל הזמן סובלת , מעולם לא היה לה משהו חשוב מידי לומר : "תשמע זה לא זה."
..תשמע ..זה לא מה שאתה חושב."
..זה לא מה שזה נראה.."
ועוד ועוד שלל קלישאות למיניהן
אז כן... אפילו יש לה שם..:"פאסיה", ובאנגלית יש לה הרבה יותר פאסון Planter fascia
הכל התחיל ממש לא מזמן , אותה החלטה לעשות את מרתון אמסטרדם.
טוב..אז.. עד עכשיו חשבתי שרק אני מחליט.. אז"ש ( אז שלא) חשבתי לתומי שמספיק לקבל החלטה איי שם במחלקה למשימות מיוחדות אצלי שם במוח כמו תמיד ופשוט להעביר את ההחלטה לביצוע .
אבל אז החלו כל הקרובים אלי לנגן על מיתרי הרגש והמצפון כדי שאוותר על נסיעה לאמסטרדם
"אלו לא זמנים טובים..תדחה...פעם הבאה ..שנה הבאה.." ושלל תירוצים כאלו ואחרים .
אוקיי.... אוקיי. נכנעתי וביטלתי.!!! טוב.. לא ממש ביטלתי
שיניתי את היעד למרתון טבריה ..אין צורך לארגן טיסות ..בתי מלון..וכל הכאב ראש הזה.
מגיעים ..רצים וחוזרים . אבל עד אז בעיקר מתאמנים..ומתאמנים..ומתאמנים ומתאמנים.
באחת מריצות האימון הארוכות ( ריצות הנפח בעגה המקצועית) חלפתי על פניו של אברום בורג , רץ לאיטו , מנסה להתאושש מריב קשה ביותר עם הרצועות בברך .
" היי אברום " מה קורה ? הצלחתי לסנן מבין שפתי היבשות , והרמתי את ידי בהנפת אגודל לאות הזדהות והבעת תמיכה לחזרתו לריצה לאחר תקופה קשה שעבר.
מיד הסתכלתי על ברכי שלי.
מיששתי .. בדקתי..ששום דבר לא כואב..שהכול במקום ואמרתי תודה .
אבל לפאסיה היה תכנון משלה ..הפעם היא סוף סוף תוכיח שהיא קיימת..
בועטת. נמתחת ....
ואפילו יודעת לעשות שפאגאט עד שתקרע.
כאילו אמרה :" זהו..מספיק..מספיק עם כל המכות האינסופיות האלו בקרקע .
אני כרצועה גאה לא מוכנה יותר להיות רצועה מוכה... אם אתה לא מפסיק עכשיו אארגן לך הפתעה כזו שלא תכיר את כף רגלך .
למחרת בבוקר קמתי עם נפיחות בכף הרגל.
כמו ספורטאי למופת עשיתי את הדבר הכי טיפשי שניתן לעלות על הדעת : להתעלם כאילו לא קרה דבר ולצאת שוב לריצה
טוב.. כמעט מיותר לציין שלהתעלם זו לא ממש חוכמה גדולה .
אז עכשיו אני מושבת עד להודעה חדשה ודבר אחד בטוח. אני לא מתכוון יותר אפילו להתווכח עם רצועה !!!